החלטה בתיק פש"ר 6318-09

לפני בקשת המנהל המיוחד לנכסי החייב להורות על הבאתו של החייב לפני בית המשפט כנגד הפקדת ערובה להתייצבותו לפני המנהל המיוחד לצורך חקירתו, ולחילופין להורות על מעצרו של החייב לצורך האמור.

האם יש לקיים חקירת חייב על ידי מנהל מיוחד במשרדו, כמבוקש, שעה שהחייב הינו תושב עיר אחרת בה נפתח תיק פשיטת הרגל בעניינו, והאם יש לכפות עליו התייצבות כאמור להוציא כנגדו פקודת מאסר אם יסרב לבקשה?

אלה השאלות המתעוררות בבקשה זו.

הרקע לבקשה

1.         נגד החייב ניתן צו כינוס. ביום 25.4.10 מונה הח"מ על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים, כמנהל מיוחד (להלן: " המנהל המיוחד") על נכסי מר רשק פהמי (להלן: " החייב"), במסגרת תיק הפש"ר שבכותרת.

המנהל המיוחד הוסמך בין השאר לערוך לחייב גם חקירות בכל עת שיידרש, על מנת לאתר את מכסת נכסיו.

ביום 5.6.2010 נשלחה לחייב הזמנה בדואר רשום להתייצב במשרדו של המנהל המיוחד, לשם ביצוע חקירה בתאריך 16.6.10. על פי המידע מאתר דואר ישראל, דבר הדואר נמסר ליעדו ביום 7.6.10,

החייב לא הגיב להודעת הזימון ואף לא התייצב לחקירתו בתאריך 16.6.10.

בהליכים שקדמו לאישור צו הכינוס, נמנע החייב מכל תגובה או התנגדות לכל הליך שהוגש לבית המשפט על ידי הנושה והתנהגות החייב מעידה לדעת המנהל המיוחד על ניסיונותיו ההולכים ונשנים לחמוק מבירור מצבו.

החייב לא משלם את הסכום החודשי שהושת עליו ולא מגיש דוחות חודשיים, ולמעשה לא מילא אחר אף אחת מההחלטות שניתנו על ידי בית המשפט ביום 25.4.2010.

דיון

2.         ההליך כנגד החייב נפתח לבקשת נושה, והמנהל המיוחד מונה לבקשת הנושה, מן הטעם הפרקטי כי במצבים אלה אין החייב משתף פעולה ואינו ממהר לעמוד בתנאי צו הכינוס, שהרי הסנקציה הטבעית הינה ביטול הליך פשיטת הרגל, וסנקציה זו אינה מדאיגה את החייב, בלשון המעטה, ובמצב זה קופת הכינוס ריקה.

הנה כי כן, משרדו של המנהל המיוחד ממוקם בכתובת: " רח' תובל 13, בית אמריקה ישראל רמת-גן".

המנהל המיוחד זימן, כאמור, את החייב למשרדו ברמת גן, והחייב לא התייצב כפי שנדרש, ואין ספק כי החייב קיבל את ההזמנה, כעולה מאישורי המסירה שהוגשו עלי די המנהל המיוחד.

4.         מקור הסמכות לדרוש מן החייב להתייצב לחקירה נובע מהוראת סימן ד' לפרק ה' בתקנות פשיטת הרגל, ת שמ"ה - 1985, שכותרתו: " חקירה וחוות דעת".

סעיף 111א קובע:

 (א) בית המשפט רשאי לקבוע, לבקשת הנאמן, כי על פושט רגל לשלם לנאמן תשלומים עתיים, במועדים ובתנאים שיקבע, וכן רשאי בית המשפט להקציב לפושט הרגל סכומים למחייתו ולמחיית התלויים בו, והכל מתוך משכורת, שכר או הכנסה אחרת שהוא זכאי לה, ובלבד שהסכומים שייוותרו בידי פושט הרגל לא יפחתו מהסכום הפטור מעיקול ומתפיסה לפי חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 27; אין בהוראת סעיף זה כדי לגרוע מהוראת סעיף 303 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 28, או מהוראה בחיקוק אחר שהסעיף האמור חל לגביו, או מהוראה בחיקוק אחר הקובעת הסדר דומה להסדר הקבוע בסעיף 303 האמור."

משמונה בעל תפקיד, לבקשת הכונס הרשמי, רשאי אף הוא לזמן החייב לחקירה.

עתה, משלא נענה חייב לדרישה להתייצב לחקירה, רשאי בית המשפט להורות על מאסרו כנאמר בסעיף 57 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם - 1980.